טיפול קוגניטיבי התנהגותי ודיאטה

כדי להצליח בדיאטה לא מספיק לקבוע תפריט עם פחות קלוריות או להוסיף ספורט. התזונה שלנו היא הרגל מושרש שלמדנו לרוב בגיל צעיר, בבית ההורים, ומהווה חלק מאיתנו שלא קל לשנות, כפי שלא נוכל לשנות בקלות חלקים באופיינו. כמו כן, פעמים רבות אכילה ממלאת פונקציות שונות עבורנו (למשל אכילה כפרס או כדי לנחם את עצמנו), קשורה לקושי להתמודד עם רגשות ודחפים לא נעימים (אני לא יכול להתמודד עם רעב) ולדימוי העצמי ותחושת המסוגלות (אני לא מצליח להתמיד, לא אצליח גם בדיאטה). לכן, על מנת שדיאטה תצליח, חשוב להתייחס גם להרגלי אכילה ותפיסות ומחשבות שלנו לגבי אכילה ולגבי עצמנו ויכולת ההתמודדות שלנו בכלל.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) עוסק באיתור ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שיוצרים קשיים שונים או פוגעים ביכולת האדם להתמודד עמם. הטיפול הוא קצר וממוקד בו המטופל רוכש כישורים שיעזרו לו להתמודד טוב יותר ולהשיג מטרותיו. כשאדם מתקשה לעשות דיאטה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע לו לאתר דפוסים ותפיסות שפוגעים ביכולתו להוריד משקל וללמוד דפוסים חדשים שיאפשרו לו להתמיד בדיאטה. העבודה בטיפול נעשית גם במהלך הפגישות הטיפוליות וגם על ידי ביצוע משימות בית שהמטופל יקבל ויתחייב לבצע בין הפגישות הטיפוליות.

איפה טעינו?!

בחלק ההתנהגותי של הטיפול, תחילה יתבקש המטופל לנטר את הרגלי התזונה שלו כדי לראות מתי הצליח לעמוד במטרותיו ומתי סטה מהן. רישום מדוקדק לפי הנחיות המטפל הקוגניטיבי התנהגותי יאפשר להבין מהי צריכת המזון של האדם וגם ללמוד על תבניות ולאתר איזה חלקים בתכנית קשים יותר עבורו (למשל אכילת כמויות גדולות יותר ממה שתכנן במהלך ארוחה, חטיפים בין ארוחות, קושי להתמיד בפעילות גופנית ועוד) ואיזה טריגרים, רגשיים או בסביבה, גורמים לו "להישבר" (למשל אירועים, לחץ, עייפות או קושי רגשי).

לאחר הבנת התמונה יעשו בהדרגה שינויים על מנת להצליח בדיאטה. שינויים אלו יכולים לכלול שינוי הרגלים (למשל לשים כמות מזון קטנה יותר בצלחת, שינוי שעות האכילה, לא לאכול ליד הטלוויזיה), פעולות חלופיות שהאדם יכול לעשות כשהוא מרגיש צורך לאכול מעבר לתכנית ועוד.

מענה למחשבה השלילית

בחלק הקוגניטיבי יבחנו מחשבות ואמונות של האדם הפוגעות ביכולתו להצליח והמטרה תהיה להחליף צורות חשיבה נוקשות ושליליות לצורות חשיבה ריאליות ומאפשרות יותר. כך למשל, אנשים רבים נוקטים בצורת חשיבה של "הכל או לא כלום", ואם חרגו מהתכנית, מבחינתם הסכר נפרץ לאותו יום והם מרשים לעצמם לאכול מה שהם רוצים. במידה ותזוהה מחשבה כזו ינותחו השלכותיה, תיערך בדיקה אם צורת חשיבה זו פוגעת בדיאטה בעוד מצבים, ויחד עם המטופל תבנה אלטרנטיבה למחשבה זו (כגון "זה מתסכל מאוד שלא עמדתי ב-100% במטרות שלי, אבל הצלחתי יפה עד כה ואני לא חייב לקלקל לעצמי. אם אחזור לתכנית עכשיו לא נגרם נזק, אם אפרוק כל עול כרגע אעלה במשקל").

כמו כן, יאותרו תבניות כלליות הפוגעות ביכולת להתמיד בדיאטה, למשל הנטייה להיכנס לסחרור בו תסכול כלשהו (הקשור לדיאטה או לא) מוביל לאכילה, ביקורת עצמית על כך, אכילה נוספת כדי להרגיע את הרגש השלילי וחוזר חלילה. באופן הדרגתי המטופל ילמד לזהות דפוסי חשיבה שפוגעים בו ולא לקבל אותם כמובן מאליו אלא לבנות לעצמו צורת חשיבה חדשה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא חלק מטיפול מקיף הכולל במידת הצורך מעורבות של דיאטנית, רופא או מאמן כושר. הטיפול אינו מסתכם בפגישות, וכפי שצוין, נעשית עבודת בית רבה, כשהמטופל שולח למטפל עדכונים לפי מה שסוכם בפגישה, דבר המשיג שתי מטרות: מסגרת המסייעת להתמיד בדיאטה. מעקב על ידי המטפל המאפשר לו לזהות קשיים בזמן השבוע ולא לחכות עד הפגישה הבאה לשם כך.

לא ניתן להגיב למאמר זה.