מאת: כלנית אושפיז - נטורופתית, תזונה, צמחי מרפא, ארומתרפיה, פרחי באך, רפלקסולוגיה ואימון הוליסטי
כשאנחנו משוטטים בסופר אנחנו נתקלים באינספור סוגי תה וחליטות, ואפשר ממש להסתחרר מהמבחר. אז חוץ מהבדלי הטעמים, וצורות התיונים השונות והמשונות (משולש, מלבן, פירמידה…) יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת בתחום המגוון הזה.
אז מה זה בעצם תה, איזה סוג עדיף מבחינה בריאותית, ומה ההבדל בינו לבין חליטה.
תה הינו אחד המשקאות החמים הנפוצים ביותר בעולם כולו, ונחשב מבחינת הפופולריות כמשקה מספר שתיים אחרי מים. מקורו בסין של לפני 4000 שנה ומשם הוא התפשט למדינות אחרות, כמו הודו, יפן, אנגליה ועוד.
סוגי תה
מה שאנחנו מכנים תה או “תה שחור” זהו למעשה שמו העממי של שיח ספציפי שנקרא קמיליה סיננסיס (Camelia sinensis) שמשמש לחליטה (השריית העלים או הניצנים). הוא המקור לכל סוגי התה המוכרים: תה ירוק, אולונג, שחור, לבן – הנבדלים ביניהם בעיקר בשיטת העיבוד לאחר הקטיף.
כל שאר המשקאות שנקראים חליטות צמחים הם חליטות של צמחים אחרים.
ההבדל העיקרי בין צמח הקמיליה לשאר הצמחים הוא שבקמיליה יש קפאין ובשאר הצמחים אין בכלל. ככל שעלי התה מותססים זמן רב יותר בתהליך העיבוד, כך עולה בו הכמות היחסית של הקפאין.
התה מסווג לארבע קבוצות בהתאם לדרגת חימצון ("התססה") של עלי צמח הקמיליה:
תה לבן
עלי תה צעירים שלא עברו כל חימצון. מכיל עלים צעירים מאוד המכוסים בפלומה לבנה ומכאן שמו.
תה ירוק
התה מטופל מיד לאחר הקטיף. כדי למנוע תסיסה, קולים את העלים בכלי מתכת גדולים כדי לפרק את האנזימים המצויים בתה והם היוצרים את התסיסה.
הקלייה גם מרככת את העלים ומכינה אותם לגילגול. בשלב הבא העלים מגולגלים ולאחר מכן הם מיובשים, ממוינים ונארזים. בשלב זה בסוגי תה מסויימים ישנה גם עבודת יד היוצרת את צורות התה הירוק המיוחד כמו – פנינים, שזירה של פרח בתוך עלי תה ירוק וכו’.
תה אולונג
תהליך החימצון הופסק באמצע הפיכת התה הירוק לתה שחור – היינו לאחר יומיים עד שלושה ימים.
תה שחור (אדום)
עובר מספר תהליכים שהופכים אותו לשחור: יבוש ראשוני חלקי, גילגול ידני או במכונות, מיון לפי גודל העלה. לאחר מכן מתבצעת תסיסה אנזימתית: העלים מונחים על משטחים גדולים החושפים את עלי התה למגע בין החמצן שבאויר לאנזימים שבתה. אחר-כך יש יבוש/קליה במכונות באויר חם להפסקת תהליך החימצון.
תהליך הפקת התה השחור מתבצע בין שבועיים לחודש. עובדה זו וגם התסיסה האנזימתית הארוכה גורמים לו לאבד מאיכויותיו כנוגד חמצון.
אמנם בתה השחור ישנם ויטמינים כמו: ויטמין B1 ,B6 ,K וחומצה פולית וכן מינרלים כמו: סידן, מגנזיום, ברזל ואבץ אך כל אלו בכמויות קטנות יחסית לתה הירוק.
תה פו-אר
תה דחוס, רבות גם עובר תהליכי יישון (כמו יין).
תה צמחים
משקה הנקרא בטעות “תה צמחים”, אינו תה ולכן גם לא מכיל קפאין אם הוא לא מעורבב עם תה “רגיל”. המינוח הנכון הוא “חליטת צמחים” – זוהי תערובת של עלים, קליפות, זרעים, פירות ושורשים של צמחים שונים. לצמחים אלה סגולות מרפא שונות, אך שימוש נרחב בהם אינו נטול סכנות. צמחי מרפא הם עולם שלם בפני עצמו של מידע, ביניהם צמחים מועילים וצמחים רעילים.
בעלי התה, הקפאין הוא בכמות של כ50%- מהקפאין שבפולי הקפה, אך בגלל צורת החליטה הקפאין במשקה התה מהווה כ-1/3 מריכוזו בשתיית קפה.
לשם השוואה, כוס חליטת תה מכילה כ-47 מ”ג קפאין, וכוס קפה מכילה כ-130 מ”ג. מאחר וקפאין בריכוז גבוה גורם לבעיות שינה, אי שקט, עליה בדופק ועוד, כדאי להעדיף תה ירוק (שבו פחות קפאין מבתה שחור).
בנוסף לנזק הידוע מקפאין כגון העלאת לחץ דם הקפאין והתאופילין מעוררים את מערכת העצבים המרכזית, מרחיבים את הסמפונות בריאות ומשתנים. לכן, צריכת יתר והגזמה לא מומלצים.
קפאין הוא מעורר עצבי, בלתי רצוי לאנשים רגישים, לתינוקות, לנשים בהריון, לסובלים מקשיי שינה (ולכן, בדומה לקפה, גם תה לא מומלץ לפני השינה) ולחלק מאלו הסובלים מיתר לחץ דם. לבעלי לחץ דם נמוך הוא יכול לעזור להעלות את לחץ הדם אבל גם שם לא רצוי להגזים בכמויות. לכן, גם מול הממצאים המשמעותיים על סגולות הבריאות של התה, על כל אחד לבחון את ההתאמה האישית שלו כלפיו.
שיהיה לרוויה!