ממנפים את צום יום כיפור לשמירה על אורח חיים בריא

ניקוי רעלים,סדנת מיצים, שטיפת כבד, כל אלה ואחרים יכולים להוות קרש קפיצה חשוב לשמירה על אורח חיים בריא יותר. אם כך, למה שלא נמנף את הצום לאכילה מאוזנת יותר במשך כל ימות השנה.

עד לפני כמה שנים כיפור היתה חגיגה אפיקורסית עבורי

זוכרת את עצמי ליל כיפור אחד, אחרי הרבה מאד אוכל, לוקחת את האופניים וטסה הביתה

בורחת מהרעש, מהאוכל, מהשקר מבינה כיפור וכל כך רוצה לצום.

רגע כזה של חיבור בין מחשבה לרגש אי אפשר לעצור.

זה לא קרה בבת אחת זה היה תהליך שנבנה ושיאו היה בלילה הזה על האופניים.

מהצום הראשון שלי, יום כיפור הפך למקור כח לעוצמה. יום בו אפשר לנפץ אמונות עתיקות

על אוכל, על רעב, על יכולות פנימיות יום שבו אפשר לראות כמה עוצמות יש בנו.

וכמה נעים להיות לפעמים ללא סימני שאלה.

המשפט הידוע הוא  כי מצום לא מרזים, אז החלטתי לכתוב איך למנף את הצום לאכילה בריאה ומאוזנת יותר, כל השנה.

לפני כמה שנים הגיעה אליי אישה ששקלה למעלה מ 120 קג' וסיפרה לי שלפני כמה שנים ברוסיה עשתה סדנה בה אמרו לה לא לאכול עד שמרגישים רעב. סיפרה שהיו אנשים שלא אכלו שבוע, אפילו עשרה ימים עד שלא חזר איתות הרעב. זה נשמע נוקשה, יחד עם זאת אני יכולה להבין את ההגיון. יש תקופות בהן אפשר להגיע למצב שאין שום תחושת רעב ושום תחושת שובע. יש הרגשה תמידית של חוסר סיפוק ורצון לאכול. רק הפסקת אכילה עד הרגשת רעב יכול לסדר את המערכת מחדש.

נ.ב לסעיף זה, אם אתם עושים הרעבה ליותר מיום וקצת, עשו זאת בליווי איש מקצוע, מנסיון עבר, לעיתים תיתכן בעיה רפואית שלא מאפשרת הרגשת רעב.

יום כיפור הוא הזדמנות מצויינת לסנכרן את מנגנון הרעב והשובע.

אבל… אי אפשר לעשות את זה עם עוגה ותה אחרי הצום. כשהסוכר נכנס שוב למערכת, הגוף מתבלבל שוב, נוצרת רכבת הרים פיזיולוגית וריגשית ותוך שניה תחזרו ללופ המוכר, הסכר יפתח ותרצו לאכול עוד ועוד.

אז מה כן ?

1. בידקו את תחושת הרעב שלכם, יש סיכוי סביר שתחושת הרעב חלפה לה. במקרה כזה תוכלו לשתות הרבה מים ותה צמחים (לא ממותק), ללכת לישון ולקום בבוקר עם שיר חדש בלב ותחושת רעב מדגדגת.

2. אם תחושת הרעב כבר קיימת, איכלו ארוחה קלה שמורכבת מירקות חיים או מבושלים ומעט אגוזים או טחינה. אל תתפתו למזונות מעובדים או מעושרים במלח וסוכר. תנו למערכת שלכם יכולת הקשבה ודיוק. ברגע שמזונות מעובדים נכנסים לתמונה, המערכת משתגעת חזרה ורוצה עוד ועוד סוכר ומלח.

יום כיפור הוא הזדמנות מצויינת לבדוק אמונות לגבי אוכל ואכילה.

"כשאני לא אוכלת כמה שעות,כולי מתחילה לרעוד. חייבת לאכול משה כל כמה שעות…"

שתיקה. תובנה. משהו בה מזדקף. בעצם… הרי ביום כיפור, אני צמה

אין בי שום חולשה. עושה את זה ואפילו די בקלות." והנה אמונה מעורערת יכולה לפנות מקום לאחת חדשה.

צום הוא חוויה מצוינת בה אנחנו יכולים לבדוק מחדש את האמונות שלנו. האם באמת אנחנו לא מסוגלים להיות כמה שעות בלי אוכל? האם באמת שלא אוכלים כמה שעות חשים חולשה? האם באמת הרצון לאכול לא עובר וחוסר השקט נשאר שם לתמיד? האם באמת אתם חסרי שליטה מול המזון? האם באמת כשבא לכם עכשיו משהו אתם חייבים לקחת אותו? והאם באמת כשמגיעה מחשבה על אוכל היא חייבת להענות?

מזמינה אתכם לעשות רשימה של אמונות שיש לכם לגבי עצמכם והאוכל כבר עכשיו (אל תעשו את זה קרוב מדי לזמן הצם). שימו ליד כל משפט סימן שאלה ובידקו את המשפטים לאחר הצום, כתבו את האמונות החדשות שנוצרו.

יום כיפור הוא הזדמנות מצויינת לבחון איך אנחנו עושים את זה.

NLP מתבסס על מודלינג. ריצארד בנדלר וגון גרינדר יוצרי השיטה: צפו באנשים מצליחים בתחומם ואמרו להם : "אתם תראו לנו מה אתם עושים ואנחנו נספר לכם איך אתם עושים את זה". מזמינה אתכם לחקור את ההצלחה שלכם במהלך הצום. לבדוק איך הצלחתם להתגבר על האתגרים במהלך היום הזה. מה אמרתם לעצמכם?, אילו תמונות ראיתם בדמיונכם?, אילו קולות שמעתם ששיכנעו אתכם להמשיך בצום? , אילו דברים עשיתם?, על מה כן חשבתם כשלא חשבתם על אוכל?

אם אתם כותבים במהלך הצום , תוכלו לרשום לעצמכם, איך הצלחתם. את אסטרטגיות ההצלחה הללו תוכלו לאמץ לעצמכם בהמשך.

יום כיפור הוא הזדמנות להזכיר לעצמכם את העוצמות שלכם.

הצלחתם לצום לא?

צום קל.

לא ניתן להגיב למאמר זה.